ד"ר גדעון מנדה - דאגות קיומיות

אודות גדעון מנדה - פסיכותרפיסט מוסמך

גדעון מנדה הוא פסיכותרפיסט בעל דוקטורט (D.Prof)  בפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי מאוניברסיטת מידלסקס בבריטניה ובוגר בית הספר לפסיכותרפיה וייעוץ בלונדון. הוא בעל תואר שני (.M.A) בפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי מאוניברסיטת שפילד ותואר ראשון (ׁ.B.A) במדעי החברה/פסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה בישראל.

גדעון הינו חבר מייסד באיגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה, חבר ב FETE – האיגוד האירופאי לטיפול אקזיטנציאליסטי וב UKCP האיגוד הבריטי לפסיכותרפיה.
תחום התמחותו של גדעון הינו הגישה האקזיסטנציאליסטית. הוא ראש התכנית לפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי בסמינר הקיבוצים, מטפל בגישה זו, מלמד ומדריך סטודנטים ומטפלים.

הגישה האקזיסטנציאליסטית הינה גישת טיפול אשר צמחה מתוך הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית. שןרשיה מצויים בכתביהם של הוגים כגון קירקגור, ניטשה, היידגר, סארטר, קאמי, בובר ואחרים. על גישה זו נמנים גם ארווין יאלום וויקטור פרנקל. 

גישה זו מתמקדת במיוחד באתגרי הקיום האנושי ומבקשת להתבונן, בגובה העיניים, ביחד עם המטופל או המטופלת באופן בו באים לידי ביטוי אתגרי הקיום בחייהם. היא מבקשת ללוות את המטופלים והמטופלות ללא שיפוטיות ומתוך הבנה כי באופן בלתי נמנע החיים על פני האדמה מזמינים מפגשים עם סוגיות מעוררות חרדה. בלשונה של הגישה האקזיסטנציאליסטית נקראת חרדה זו "חרדה קיומית".

גדעון מנדה

"

"דבר גדול הוא להתייאש מן התקווה, אך דבר גדול ממנו- להחזיק בה, גם לאחר היאוש ממנה"

(סרן קירקגור)

דאגות קיומיות

בלידתנו אנו מושלכים אל תוך עולם מובנה הכולל בתוכו שפע רב של נתונים "אונטולוגיים" אשר לא בחרנו בהם. נתונים אונטולוגיים הם כל אותם "ישים" (givens) המהווים חלק בלתי נפרד מן הקיום. הם היו כאן לפנינו וכלל הנראה יהיהו כאן גם אחרינו. לדוגמה העובדה כי אנו, בני האדם, בני תמותה – היא נתון אונטולוגי. או העובדה כי יש בדידות בעולם, ויש בו חולי, כאב וסבל. העובדה כי אנו חיים לאורי של ציר הזמן, כי אין משמעות מוכתבת ואין לדעת מה ילד יום – כל אלו הם נתונים אונטולוגיים. הם לא נבחרו על ידינו אך הם מהווים חלק בלתי נפרד מן הקיום האנושי.

באופן מסורתי מתמקדת הגישה האקזיסטנציאליסטית בארבעה נתונים אונטולוגיים המאתגרים במיוחד את הקיום האנושי: סופיות החיים; בידוד ובדידות; חופש ואחריות; והיעדר משמעות.

כל עוד יכול אדם לומר לעצמו:  "נכון, יש מוות בעולם, אך הוא רחוק ממני"; או, "נכון יש בדידות בעולם, אך לא חוויתי אותה בעצמי"; או "נכון, אנשים חווים משמבקים של משמעות, אך אני טרם חוויתי זאת" – כל עוד הוא יכול להרחיק זאת מעצמו וממחשבותיו, יכול אדם לשאת זאת.

אולם, ברגע בו כל אחת ואחד מאיתנו חווים בעצמו אובדן, או בדידות, או משמבר של משמעות. ברגע בו אנו חווים את כאב חופש הבחירה או את אותות מיר הזמן על פנינו שלנו – ברגע הזה צומחת חרדה. זוהי חרדה קיומית.

יחודיותה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית הוא בכך שאינה רואה בחרדה קיומית זו ביטוי לחולי. להיפך, היא רואה בכל אינדיקציה לרמת המודעות. בוודאי שכאשר אדם פוגש את הנתונים האונטולוגיים הוא חווה חרדה קיומית. 

במילים אחרות, כאשר האונטולוגיה הופכת לאונטית, כלומר כאשר האוניברסאלי הופך לאישי ופרטי, כאשר כל אחת ואחד מאיתנו מבינים שגם אנחנו חלק מזה עולה הדאגה: החרד הקיומית.

אתר זה עוסק בדאגות הקיומיות המלוות אותנו. דאגות המהוות חלק בלתי נפרד מן הקיום האנושי.

פוסטים אחרונים

גדעון מנדה - הרצאה בכנס באוניברסיטת תל אביב

צפו: ד"ר גדעון מנדה בהרצאה בכנס הפוטותרפיה השנתי באוניברסיטת ת"א

ד"ר גדעון מנדה, ראש ומייסד התכנית לפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי במכללת סמינר הקיבוצים, הרצה בכנס הפוטותרפיה השנתי באוניברסיטת תל אביב, שנערך החודש. הרצאתו הייתה בכותרת "בדידות

קראו עוד »
נגישות